ריפוי אנרגטי בא לתמוך ב:
- מערכת החיסון.
- המערכת הלימפתית.
- לנטרל תאים סרטניים קיימים.
- תמיכה רגשית כחלק מהטיפול.
- במידה והמטופל מקבל כימותרפיה- לעזור עם תופעות הלוואי.
מזוית ראייה אנרגטית ותודעתית הסרטן הינו ביטוי של אנרגיה רגשית, דחוסה, בד"כ של צער ויגון. סרטן יכול להיווצר גם כתוצאה מזיהום סביבתי ולחלק מבני האדם יהיה גם חולשה גנטית שיכולה להשפיע, אבל, בד"כ המחלה תפרוץ כתוצאה מאנרגיה רגשית של צער עמוק שלא מבוטאת ונשארת כלואה בתוך הגוף. אנחנו מדחיקים צער מתוך הגנה על מנת שלא נרגיש אותו. הגנה נוספת שעולה כדי שלא נרגיש את הצער זו אנרגיה של טינה וכעס שמזינה את הסרטן. בד"כ יהיה לנו יותר קל להרגיש טינה/ כעס ולהדחיק את הצער.
בנוסף, על פי הסתכלות של רפואה מהמזרח וזוית ראייה אנרגטית, צער מקושר לריאות,מה שיוצר עומס רב על הריאות ובאופן ישיר משפיע על הזנת החמצן לתאים בגוף. אחת הדרכים שבה מגדירים סרטן זו הדרך בה התא משתמש בחמצן שלו. בתא בריא זה דרך המיטוכנדריה, בתא סרטני זה באופן של התססה. יוצא מזה- צער משפיע על השימוש של חמצן בגוף ותאים סרטניים שינו את הדרך בה הם משתמשים בחמצן, צירוף מקרים?
באותו אזור בגוף שבו מצטברת אותה אנרגיה דחוסה נוצר תהליך הזדהות של התאים עם אותה אנרגיה רגשית. מהרגע שזה מתחיל, אותם תאים מתחילים להפרד מהגוף. בעצם, אותו אזור יוצר ** "נפרדות" מהגוף וזהו השלב בו התאים עוטים זהות משל עצמם ומתנהגים באופן א-נורמלי. פה טמונה המהות של הסרטן שהיא מחלה שבה הגוף לא יודע איך להתייחס לחלקים משל עצמו, לא יודע איך לרפא את עצמו.
מה שאפשר לעשות בעזרת ריפוי אנרגטי, זה לעצור,לעכב ולפעמים לרפא את המחלה.
ריפוי אנרגטי עובד מבפנים ומנטרל את התאים הסרטניים בגוף, הוא מחזק את המערכת החיסונית, מחזק את כלל המערכות בגוף, עוצר הזנה רגשית של אנרגיה למחלה על ידי שימוש בכלים אנרגטיים שונים, תהליך של מודעות, ריפוי דפוסים רגשיים. ניקוי קארמתי ועוד.
כדי שהטיפול יהיה יעיל כדאי "לתפוס" את הסרטן מוקדם ולהגיע לסדרת מפגשים, לפעמים אפילו רצוי פעמיים שלוש בשבוע- בהתאם לצרכי המטופל.
בנוסף לטיפול אנרגטי אני ממליץ לקבל ייעוץ תזונתי לתמיכה בתהליך ההחלמה.
רצוי לציין שאינני מתנגד לרפואה מערבית אבל לפעמים עדיף שיהיה טיפול אלטרנטיבי במקביל לטיפול המערבי.
* "נפרדות"- הכוונה ביחס למושג "אחדות".
נפרדות הינה מצב תודעתי שאנחנו חווים דרכו את המציאות שבו יש תפיסה של ה "עצמי" כאינדיבידואל. לעומת זאת – אחדות הינה מצב תודעתי שבו אנחנו חווים את המציאות כמשהו שלם, שזו חוויה שבה אני לא רואה את האחר או את היקום, אדמה, בע"ח וכ'ו כאחרים. אלא, כחלק מאותו מרקם של המציאות. זהו אינו מצב של הבנה מנטאלית אלא חוויה עמוקה של המציאות מתוך מקום שלם, של "אחדות".
